קומה 22, מגדל רמה. מפנקת מול הנוף

דירה מפנקת בקומה 22, מגדל רמה רמת גן

איציק ועמליה החליטו שהגיע הזמן לעזוב את הבית פרטי והגדול באשקלון, בו גידלו את הילדים. ולשלב הבא בחיים, לבחור בית שיתאים יותר לזוג. נפגשנו אחרי שרכשו דירה במגדל רמה ברמת גן, וזכיתי ללוות אותם במעבר, קרוב יותר לבילויים, ובמקרה של עמליה - גם לעבודה... ובונוס שבא עם הבחירה - קומה 22, נוף מהמם לתל אביב ולקו החוף.

מה היה לנו? דירה חדשה, 5 חדרים במקור, שאומנם היתה "מהניילונים", אבל לא התאימה לצרכים, הרבה חדרים, אבל קטנים... מטבח צפוף וסגור, סלון קטן, ופינת אוכל - שעובדת בקושי על השרטוט, בוודאי שלא במציאות... וגם 3 חדרי אמבטיה שלא עשו שום חשק... והיו- קצת יותר מדי...

אז יצאנו לדרך... ראשית, גיבשנו ביחד את הצרכים החדשים, ובראשם - חלל אירוח מרווח ומפנק, שיכיל גם את הרהיטים האהובים שהזוג אסף עם השנים. כשמעצבים לזוגות פחות צעירים, כאלו שכבר יש להם היסטוריה, ופריטים אהובים בבית, חשוב מאד למצוא להם מקום בבית החדש, כדי לתת את ההרגשה שהבית, האהוב בדרך כלל, עבר דירה. ושהדירה החדשה היא בית, אישי וייחודי לדייריו. מכבד את אהבותיהם ונותן להם את ההרגשה שאומנם החליפו מיקום, עיר... נוף... אבל הבית הותיק והאהוב, עמוס הזכרונות והחוויות - נשאר איתם. חשוב לזכור כמובן שהמעבר מהווה הזדמנות לעבור על החפצים, התמונות... ולהבין מה אנחנו אוהבים ויקר לליבנו, ואילו חפצים פחות, מהם - מעבר הוא הזדמנות פז להיפרד.

הכנתי תוכניות לחלופות שונות לחלוקה חדשה על הבית, ניהלנו שיחות, זיקקנו את איך הבית אמור לעבוד עבור איציק ועמליה, מהם הצרכים הייחודיים שלהם, ובאיזו אלטרנטיבה יחושו הכי נוח. כמו שבדרך כלל עושים בשלב הזה של החיים... כדי להשיג רווחה, ויתרנו על חדר... פתחנו את המטבח - וקיבלנו חלל ציבורי גדול, מואר, פתוח לנוף, ומרווח דיו להכיל גם את כל הויטרינות ועדיין להמשיך להרגיש בית חם, בו לכל פריט יש את המקום שנראה כמו נולד במיוחד עבורו.

ויתרנו על מקלחת האורחים (יש גבול לכמה אסלות צריך לנקות...), שברנו את הקירות, הגדלנו את הסלון... אבל שמרנו אל חלל איחסון בכניסה, כזה ששומר מקום, קצת נסתר, למעילים ונותן גם תוספת איחסון סגורה ומסודרת לבית. במיוחד לאור העובדה שמרפסת השירות היתה פיצפונת, ומוקפת קירות בטון בהם היה אסור לנו לגעת. אל דאגה... את מרפסת השרות הקטנטנה ניגרנו באופן מייטבי כדי שתנוצל היטב. הזדמנות טובה לציין שהיום כבר יש מכונות כביסה הכוללות מייבש, והן פתרון מושלם ונוח לחללים קטנים ומשפחות קטנות. הרמנו את המכונה לגובה נוח לשימוש, תחתיה בנינו מגירה לחומרי הניקוי, ועוד איחסון עליון לכל הגובה שנותר.

עבור חדרי השינה כבר היתה לנו דלת מפרידה בתכנון המקורי. שמרנו עליה וכך הבית קיבל אזור פרטי שניתן להפריד לחלוטין מהציבורי. גם טוב לרעשים, וגם עושה סדר בעיניים כשסוגרים את הדלת. את מקלחת ההורים חידשנו במסגרת השטח שהיה לה, בעיצוב חם ותכנון שעושה שמנצל למקסימום את השטח הנתון. על האמבטיה הזוג בחר לוותר, לטובת מקלחת גדולה ומפנקת. מכיוון שהדלת הקשתה מאד על השימוש בחלל, הזזנו אותה קצת, והחלפנו אותה בדלת הזזה לתוך הקיר. פתרון קצת יותר יקר, אבל מושלם לחללים קטנים וצפופים. ועבור כאלו - שווה לחלוטין עוד קצת השקעה. חשוב לציין שמכיוון שהבית היה "מהניילונים", שמרנו על הדלתות הקיימות, וגם עבור חדרון האיחסון בכניסה - התקנו מחדש דלת שפירקנו מהחדר שביטלנו. חיסכון כספי משתלם.

בחרנו עיצוב כפרי חם לחדר האמבטיה ("ענבל אריחים מצויירים"), ולמקלחת הכללית הסגורה ונטולת החלון - ביצענו אריחים לבנים עד התקרה - למקסימום תחושת מרחב ואור. כאמור, העברנו אל הבית החדש לא מעט רהיטי עץ כבדים מעט בניראות שלהם, כדי לאזן את הסגנון העתיק והמעט כבד, בחרנו לבצע מטבח בקו מודרני ("רגבה"), שמוכיח שגם ארונות אפורים כהים יכולים ליצור מטבח בהיר ופתוח (אפילו עם פינת קפה), וגם לתת איזון גוונים לרהיטי העץ. את האיזונים המשכנו עם בחירות צבעוניות ומשמחות לב כדי לקבל חלל עליז ומזמין, וגם קיר הטלוויזיה זכה לקבל גוון מלא אופי שהשלים את פלטת הצבעים שלנו.

הזדמנות נהדרת להגיד תודה לאביבית המקסימה מ"סיפור כיסוי", שריפדה לנו מחדש כורסא, כסא נדנדה, כסא חמוד לחדר השינה ושלושה הדומים. כולם מבדים צבעוניים ושמחים של "דנדו תל אביב" ומשאריות הבד תפרה לנו כריות צבעוניות, ששימחו את הסלון הכהה אך האהוב מאד על בני הזוג, ושהיה להם חשוב מאד להעביר איתם לבית החדש.

שטיח הסלון שתרם לזריקת הצבע לחלל - מ"בדולינה". שטיחים משמחים מאד, עם בסיס יציב ועמידות - שמאפשרים תחזוקה קלה. את רוב התמונות בבית- העביר הזוג מהבית הקודם. לאחר העמדת הרהיטים, פרסנו את כל עבודות האומנות, שקלנו שוב, מה אהוב ומה פחות, ובחרנו לכל יצירה את ביתה החדש. להשלמת הלבשת הסלון, הוספנו גם תמונה גדולה של האומנית סיגל מלינגר, שבעבודות שלה אני מאוהבת כבר הרבה שנים. אני מאד אוהבת שיש סיפור ביצירות שלה, והוא "סרוג", בקו נקי ומודרני לתוך צבעוניות עליזה. תמונות - שכייף להסתכל עליהן... כדאי מאד לשים לב לשני ההדפסים מעל הספה בסלון, אותם מסגרנו עם מסגרות איקאה פשוטות, אבל עם טריק. כל מסגרת בנויה משתי מסגרות, כך שלמילואה השתמשנו בשתי "זכוכיות" (לוחות הפרספקס השקופים שהגיעו עם המסגרת של איקאה), כך התקבלו מסגרות עם פספרטו שקוף מסביב להדפס. העובדה שרואים בעצם את הקיר בתוך המסגרת, נותנת מראה צעיר, מודרני וייחודי לעבודה.

השלמנו פרטי נגרות נדרשים בהתאמה אישית, כולל מזנון טלוויזיה שבנוי שקוע לתוך קיר המעילים, כך שמתקבל עומק פונקציונלי בלי להעמיס על חלל הסלון, ובהזדמנות זו - גם מדף מתחת למעילים. העברנו שתי מנורות אהובות מהבית הישן, ולהן הוספנו גופי תאורה מודרניים מבית "תומס תאורה", שהשלימו לנו את עיצוב החלל, כי חשוב מאד להבין שגופי התאורה הם התכשיטים של הבית, ותאורה נכונה, מחולקת היטב ומבוצעת לפי עקרון "שכבות תאורה" יכולה לשדרג חללים, מאד...הוספנו ורכשנו פינת אוכל עגולה, הצבנו אותה מול הויטרינה שיהיה הכי נעים לשבת... ודאגנו מראש שיהיה לה חלל מרווח, נוח ופנוי להיפתח אליו כאשר מארחים את המשפחה והחברים. לממ"ד בחרנו שולחן וספרית מדפים על עמודי ברזל, מבית "ענת מוצרי עץ" שגם הם אהובים עלי מאד. רכשנו מהם גם שידות לילה לחדרי השינה.

לחדרי השינה הקבלן לא התקין תריסים, אלא הצללה שמותקנת בתוך החלון וממש לא עושה חושך... ולכן נדרשנו לתת מענה לסוגיה בעזרת הוילונות.בחרנו, ב"דנדו תל אביב" שני בדים, לחדר אחד, שבו כבר מיקמנו גובלן מעל המיטה, ועמליה רכשה עבורו מנורות פורצלן בסגנון נוסטלגי, השלמנו את המראה עם בד קטיפה בגוון תכלת ירוק. הוילון מכסה את כל הקיר, גם מעבר לתחום החלונות, ומוסיף המון אופי לחדר. לחדר השינה השני, טיפה יותר מודרני, ובקו קצת יותר גברי (ועם עוד תמונה מהממת של סיגל מלינגר, הפעם- רוכבי האופניים), רצינו בכל זאת לתת עוד צבע, מצאנו בד מהמם, שהמתנו לו חודשיים (היה לגמרי שווה), הוא ממלא שטח ניכר מקיר פינת החדר, ונותן אפקט של קיר טאפט. בעזרת בד כפול - הוילון נותן חושך מוחלט בחדר. ...).