בית פרטי במתן
אומרים "פעם שלישית גלידה", עם הבית של פרלה וערן, הפעם השלישית היתה שיפוץ קומת הכניסה של הבית. את הבית הם קנו לפני עשר שנים, היתה לו קומה אחת ומעטפת לקומה השניה. הגדלנו את הקומה השניה (עם היתר בניה), בנינו קירות ואת כל קומת המגורים. לפני 5 שנים, הם ביקשו להפןף את חדר המשחקים בקומת הכניסה ליחידה מפנקת לנער המתבגר. שיפצנו את המקלחת הישנה שהיתה שםעיצבנו את החדר, פתחנו ויטרינה גדולה לחצר האחורית- שתהיה לו גינה פרטית, וכל אחד מהקטנים קיבל חדר משלו בקומה העליונה. לפני שנה הגענו לגולת הכותרת - המטבח והסלון, שסוף סוף הגענו לשפץ... פתחנו חלון קטן לויטרינה רחבה, שתהיה עוד יציאה לגינה, הוספנו חלון למטבח, ושברנו את הקיר שתחם אותו - וכל מרחב המגורים התמלא באור
אז כן, לגמרי כייף לחזור לבתים שתכננתי, להתפתח איתם, ועם המשפחה שהתרחבה עם השנים. הבית הזה היה פינוק אמיתי
את הריצוף הישן חיפינו בפרקט, עמיד למים כמובן (לפני שנתיים התאהבתי בסידרה הזו, חוסכת דאגות...), פנלים לבנים- כמובן, ולסיום- צבענו את הקירות בגוון חמים.
הזמנו מטבח חדש, תאורה, בחרנו ריהוט חדש (שתי הספות נשארו והוספנו להן כריות צבעויניות), שטיח שמח של "בדולינה", וכדי להשלים את האווירה תמונה של סיגל מלינגר- שאני מאוהבת בעבודות שלה, בקו העיצובי ובצבעוניות
אז כן, לגמרי כייף לחזור לבתים שתכננתי, להתפתח איתם, ועם המשפחה שהתרחבה עם השנים. הבית הזה היה פינוק אמיתי
את הריצוף הישן חיפינו בפרקט, עמיד למים כמובן (לפני שנתיים התאהבתי בסידרה הזו, חוסכת דאגות...), פנלים לבנים- כמובן, ולסיום- צבענו את הקירות בגוון חמים.
הזמנו מטבח חדש, תאורה, בחרנו ריהוט חדש (שתי הספות נשארו והוספנו להן כריות צבעויניות), שטיח שמח של "בדולינה", וכדי להשלים את האווירה תמונה של סיגל מלינגר- שאני מאוהבת בעבודות שלה, בקו העיצובי ובצבעוניות
